קליניקה: צפון תל אביב

א - ה בין השעות 22:00 - 09:00
יום ו בין השעות 15:00 - 09:00

הרגע שבו צריך להעביר את הילד למיטת מעבר

שתפו

אז הנה הגיע הרגע שבו צריך להעביר את הילד למיטת מעבר!
אין הורים שלא חוששים מהמעבר של הילד למיטה הגדולה, והאמת היא דיי בצדק. 

מעבר למיטה גדולה יותר דורשת הצבת גבולות ברורים יותר מההשכבה בלול, היות והילד מגלה את היכולת שלו לנוע בחופשיות, לקום מתי שרוצה, ולמעשה הופך להיות אדון לעצמו, עצמאי ולא תלוי. 

כיועצת שינה ומדריכת הורים אני פוגשת הורים רבים שענייני השינה אצלם התחילו במעבר למיטת מעבר או מיטת חבר. 

רגע לפני שהוא יוצא ממיטת התינוק  שיוצרת עבורו מרחב מוגן והגבולות הפיזיים והמעקה הגבוה של מיטת התינוק גורמים לתחושת ביטחון בחלל תחום ומוגן, כדאי גם לכם להחליט מתי ואיך לעבור למיטת מעבר.  

הנה 4 טיפים למעבר קל וללילות שקטים ובטוחיםאז מה עושים?

1. מחליטים מתי זה נכון להעביר אותו למיטת מעבר
בדרך כלל בסביבות גיל שנתיים מגיעה השאלה, לא פלא, היות ומדובר בשלב התפתחותי של נפרדות – הילד זקוק לנפרדות הזו כדי להתקדם לעבר העצמאות שלו.  אם כי עדיין יש הורים שמעדיפים מיטת לול מטעמי נוחות או מתוך חשש לבאות, אך גם את זה לא ניתן "למשוך" אחרי גיל 3, בדרך כלל, היות והילד גדל פיסית ואין לו עוד מקום במיטת הלול. לפני גיל שנתיים – העברה מוקדמת מדי של תינוקות ופעוטות ממיטת התינוק עלולה ליצור משבר, אשר יגרום להתדרדרות בהרגלי השינה ולבדיקות והתנגדות. יחד עם זאת הבטיחות קודמת לכל ואם יש תינוק שכבר יודע לרדת לבדו מהמיטה – אין שאלה בנוגע למעבר. 

2. מחליטים האם להעביר אותו למיטת מעבר או למיטת נוער
מרגע שהחלטנו שהגיע הרגע למעבר, צריך להחליט לאיזו מיטה עוברים. משיקולים כלכליים בדרך-כלל, הורים רבים בוחרים לוותר על מיטת מעבר ו"לקפוץ" ישר למיטת יחיד או מיטת נוער. חשוב להבין שהוויתור על "חומות המגן" של מיטת התינוק הוא אתגר מספיק משמעותי לקטנטנים שלנו ואם נוסיף עליו את האתגר של "מרחבי הענק" של מיטת הנוער, אנו עלולים לחשוף אותם לחרדות, לחץ ובלבול, שיובילו (איך לא) לאינסוף בדיקות, קריאות לעזרה וכמובן לרגרסיה דרמטית בהרגלי השינה. במצבים שבהם בכל זאת תעדיפו מיטה גדולה מכל שיקול שהוא,  רצוי לתחם אותה בהרבה כריות או נחשושים מסביב וליצור לילד מרחב קטן בהרבה ממה שהמיטה יכולה לתת.

3. מתכננים ומתכוננים וכך מאפשרים חווית מעבר נעימה לילד
הרגלי שינה: ודאו שהרגלי השינה של הפעוט טובים ומבוססים לפני המעבר – הפצפון נרדם לגמרי בעצמו וישן שנת לילה רצופה (10.5-11.5 שעות בממוצע). אם אין הדבר כך, דאגו ללמד את החמוד ולהקנות לו הרגלי שינה שכאלה. אם אתם מתקשים, היעזרו באשת מקצוע.  הכנה למעבר: הכינו את הילד מראש לשינוי, העצימו אותו וצרו אצלו חוויה חיובית ונהדרת סביב עניין המעבר – אפשר ממש לעשות מעין פסטיבל – לבחור יחד את המיטה בחנות, לבחור יחד מצעים חדשים "של גדולים" (הרי לרוב תמצא חפיפה לשלב ההתפתחותי של מימוש העצמיות של הילד, הידוע גם בשמו "גיל שנתיים האיום" אח חדש: אם המעבר קשור להעברת מיטת התינוק לאח חדש, מאוד עוזר לעשות מעין טקס הענקת המיטה הישנה לבייבי שנולד. שוב, הכנה מראש והעצמה של הפעוט יעזרו מאוד ויקלו עליו בשינוי הצפוי.עזרו לילד להכיר את המיטה החדשה ואת הסביבה החדשה שהמיטה יוצרת : איך עולים למיטה, איך יורדים ממנה בבטחה וכו'.

4. מנעו בעיות שינה
 היות ומדובר במצב חדש עבור הילד, יש לאפשר לו זמן הסתגלות מיטבי, לכן יש להיענות לצורך הזמני של פעוט בנוכחות הורית, אם הוא מציג חרדה וקושי בימים הראשונים למעבר, אולם הקפידו על הכללים הבאים: 

  • אל תיכנסו עם הפעוט למיטה. שבו על כיסא בצמוד.
  • אל תתנו לפעוט לשלוט במהלך העניינים.
  • הימנעו מדיאלוגים ומו"מ.
     

אל תחששו מהיווצרות תלות בנוכחות שלכם – זוהי תלות זמנית בלבד. ברגע שההשכבות הופכות לקלות וקצרות יותר, הרחיקו את עצמכם בהדרגה, עד לגמילה מהירה מהתלות הקצרה שנוצרה.

אם הופיעה "טיילת" עם ירידות רבות מהמיטה, בעת ההשכבה או במהלך הלילה, הקפידו להחזיר את הפעוט למיטתו בלי אומר ודברים, ללא הבטחות, איומים, התנשפויות או בקשות, פשוט החזירו אותו שוב ושוב ושוב ושוב, עד שיירדם במיטתו. הקפידו שלא לוותר ובשום אופן לא לפנות לפתרונות "יצירתיים" כמו לתת מים, אוכל או לקחת אליכם למיטה ליצירת תלות חדשה וביסוס של הרגרסיה…

ולא לשכוח! גישה חיובית, העצמה של הילד, בחירת התזמון הנכון וזיהוי בזמן של מצוקה וקושי, כל אלה יאפשרו לכם להעביר את החמוד שלכם למיטת מעבר בקלות וללא רגרסיות קשות וקיצוניות.

בלוג | כל הפוסטים

מאמרים לפי נושא